#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. מאי מיחו קרביו?	רב הונא אמר שמנקבן בסכין, חייא בר רב אמר שירקא דמעייא דנפקא אגב דוחקא דסכינא כדכתיב &quot;וחרבות מחים גרים יאכלו&quot; וכמתרגם רב יוסף ונכסיהן דרשיעיא צדיקיא יחסנון (הרי ש'מחים' זה דבר רע ושנוי).	פסחים סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. פסח ותמיד מנין שדוחים את הטומאה?	"פסח: ר' יוחנן אמר &quot;איש איש כי יהיה טמא לנפש&quot; איש נדחה לפסח שני אבל לא ציבור, ועל זה קשה אולי ציבור לא עושים כלל, ואמר אביי שנלמד מדכתיב 'לנפש' ואין לומר שרק טמא נפש עושה בשני שהרי דרשינן 'איש איש' לרבות זבים וכד' אלא ודאי לנפש בא ללמד שבטמא מת דוקא יחיד נדחה ולא ציבור ועושים בראשון.<p dir=""rtl"">ר&quot;ל דורש &quot;וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש&quot; ומיותר זבים ומצורעים שהם חמורים מטמא מת ואפשר ללמדם ממנו, אלא נכתב שיש שעה שהם משתלחים ולא טמא מת וזה בפסח הבא בטומאה ועל זה הקשה אביי {אם כן יאמר זב וטמא מת ולא מצורע שהוא חמור מזב ונדרוש כנ&quot;ל וגם זבים יאכלו בטומאה}.</p><p dir=""rtl"">תמיד ילפינן &quot;מועדו&quot; &quot;מועדו&quot; מפסח.</p>"	פסחים סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סז. מה למדנו המקרא גבי מצורע &quot;בדד ישב מחוץ למחנה מושבו&quot;?<p dir=""rtl"">מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו האם לוקה ומדוע?</p>"	"לר' יהודה שלא ישבו טמאים אחרים עמו במחנה [וזבים וטמאי מתים נמי לא משתלחים למחנה אחת דכתיב &quot;ולא יטמאו את מחניהם&quot; ליתן מחנה לכל אחד]. ר&quot;ש אומר שלא ישבו אחרים עמו ילפינן מ&quot;וישלחו מן המחנה וגו'&quot; שלא היה צריך לפרטם ומקרא דבדד ישב נתקו לעשה [ר&quot;י לומד מכאן לזבים ומצורעים שנכנסו בפסח הבא בטומאה שאינם לוקים, שרק בשעה שטמאי מתים משתלחים הם משתלחים].<p dir=""rtl"">לר' יהודה מצורע שנכנס לפנים ממחיצתו לוקה ככל לאו, אבל לר&quot;ש הוי לאו הניתק לעשה ואין לוקים עליו, וכן אמר רב חסדא.</p>"	פסחים סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סז. פרש את הפסוק וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם וְחָרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ!<p dir=""rtl"">מנין שעתידים צדיקים להחיות מתים?</p>"	"וְרָעוּ כְבָשִׂים כְּדָבְרָם הינו כמדובר בם, אביי אמר כבהמשך הפסוק וְחָרְבוֹת מֵחִים גָּרִים יֹאכֵלוּ (וכמתרגם רב יוסף ונכסיהן דרשיעיא צדיקיא יחסנון). רבא אמר מדנכתב עם 'ו' ש&quot;מ שזה מלתא אחריתא אלא כמדובר במקום אחר הקש ל&quot;ירעו בשן וגלעד כימי עולם&quot; בשן זה אלישע הבא מן הבשן וגלעד זה אליהו, שעתידים צדיקים להחיות מתים. <p dir=""rtl"">רב שמואל בר נחמני למד שעתדים להחיות מתים מדכתיב &quot;עוד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים&quot; וכתיב &quot;ושמת משענתי על פני הנער&quot;.</p>"	פסחים סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סז. עולא רמי כתיב &quot;בלע המות לנצח&quot; וכתיב &quot;כי הנער בן מאה שנה ימות&quot; <p dir=""rtl"">רב חסדא רמי כתיב &quot;וחפרה הלבנה ובושה החמה&quot; וכתיב &quot;והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים&quot; (2)</p><p dir=""rtl"">רבא רמי כתיב &quot;אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא&quot; השתא אחויי מחיי מרפא לא כל שכן (2)?</p>"	"קושית עולא ביאר, כאן בישראל וכאן בגוים, וגוים יהיו שם כדכתיב &quot;ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'.<p dir=""rtl"">קושית רב חסדא ביאר, כאן לימות המשיח וכאן לעולם הבא, לשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות, שניהם לעולם הבא, כאן במחנה שכינה וכאן במחנה צדיקים.</p><p dir=""rtl"">קושית רבא ביאר, כמו שמכה ורפואתה זה באדם אחד, כך אמית ואחיה באדם אחד, ד&quot;א בתחילה מה שאני ממית אני מחיה והדר מה שמחצתי ואני ארפא.</p>"	פסחים סז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סז. ר&quot;ש אומר אינו צריך (ליתן מחנה לכל טמא בנפרד) יאמר מת ונלמד ק&quot;ו לזב יאמר זב ונלמד ק&quot;ו למצורע, מה החומרא של זב ממת ושל מצורע משל זב?<p dir=""rtl"">מה דינם של טמא שרץ, בעל קרי, ובועל נדה?</p>"	"טמא שרץ דינו כטמא מת ולכן אמרינן שזב חמור ממנו שחמור מטמא שרץ, שזב טומאה יוצא מגופו, ואין לומר ששרץ חמור שמטמא באונס, שראיה ראשונה של זב נמי מטמאה באונס.<p dir=""rtl"">מצורע חמור מזב אף שזב מטמא משכב ומושב, אבל בעל קרי דינו כזב דכתיב &quot;ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה&quot; מדכפל פעמים מחנה ש&quot;מ הראשון ללויה ושני לשכינה, ומצורע חמור ממנו שטעון פריעה ופרימה וסבר כר' נתן שבעל קרי צריך שיעור כחתימת פי האמה, דאם לא, בעל קרי חמור ממצורע דלא בעי שיעור.</p><p dir=""rtl"">בועל נדה דינו כטמא מת.</p>"	פסחים סז.		
